החלטה בתיק ת"א 24092-06-12

לבקשת התובעת, ניתן ביום 13/9/2012 פס"ד כנגד הנתבעת בהעדר הגנה.

פסה"ד מציין, כי כתב התביעה והזמנה לדין הומצאו לנתבעת ביום 19/6/2012, " כעולה מבקשת התובעת ונספחיה".

ביום 19/9/2012 הגישה הנתבעת בקשה לביטול פסה"ד (בקשה מס' 2) המציינת, כי כתב התביעה נמסר לנתבעת ביום 25/06/2012 ולפיכך היה עליה להגיש כתב הגנה עד יום 10/09/2012.

יום קודם לכן, ביום 9/9/2012, כך עפ"י הבקשה הגישה הנתבעת בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה.

ביום 19/9/2012 יידע ב"כ התובעת את ב"כ הנתבעת, כי ביום 13/9/2012 ניתן פס"ד בהעדר, שעה שהבקשה להארכת מועד תלויה ועומדת וטרם ניתנה בה החלטה.

בהחלטה שניתנה על ידי ביום 20/09/2012 הוזמנה תשובת התובעת וכן נקבע, כי כנגד הפקדת 15,0000ש"ח, ישתכלל עיכוב ביצועו של פס"ד השייך וכן כי גורל העירבון ייקבע בהחלטה שתינתן בבוא העת.

לימים הופקד העירבון במלואו וביצוע פסה"ד עוכב.

ביום 24/9/2012 הגישה המבקשת " הודעה ובקשה להוספת טענה לבקשה לביטול פס"ד",זאת במסגרת בקשה מס' 3.

ההחלטה מאותו יום ציינה, כי זה מכבר הופקד העירבון, הוזמנה תשובת המשיבה הן לבקשה והן לתוספת.

ביום 17/10/2012 הוגשה תשובת התובעת לבקשת הנתבעת.

התובעת מתנגדת לבקשה ומציינת, כי כתב התביעה נמסר למבקשת ביום 19/6/2012 (כאמור לעיל המבקשת מציינת כי היה זה יום 25/6/2012 - ש.ר), ולפיכך כתב הגנה היה צריך להיות מוגש לא יאוחר מיום 5/9/2012.

ביום 5/9/2012 הוגשה ע"י התובעת בקשה למתן פס"ד בהעדר אשר נדחתה ע"י הח"מ, באשר טרם חלף המועד להגשת כתב הגנה.

ביום 13/9/2012 שבה התובעת והגישה בקשה למתן פס"ד ואכן ניתן פסה"ד נשוא החלטה זו.

התובעת מציינת, כי לא נתקבלה אצלה כל החלטה המורה על הארכת מועד להגשת כתב הגנה וכן מציינת, כי אין הבקשה מגלה טענה ראויה בגינה יש לבטל את פסה"ד.

הואיל ולא נפל כל פגם טוענת התובעת, כי אין למבקשת זכות קנויה לדרוש את ביטול פסה"ד אלא אך עפ"י שיקול דעת ביהמ"ש.

עוד מציינת התשובה, כי מטרת הבקשה אינה אלא " "משיכת זמן משפטי יקר" באשר נראה, כי הנתבעת מצויה בקשיים לאחר שניתן כנגדה צו עיקול ע"ס 51 מליוןש"ח, כעולה מתצלום כתבה שפורסמה באתר האינטרנט yent.

ביום 25/10/2012 הוגשה תשובת הנתבעת לתשובת התובעת, (משום מה אף זאת בבקשה מס' 3) התשובה מציינת, כי התובעת ביכרה מלהימנע מהתייחסות למיהות הטענות שנטענו במסגרת בקשת המבקשת, היינו, לא סיפקה כל הסבר לעובדה, כי בחרה להגיש בקשה למתן פס"ד בהעדר הגנה, ביודעה, כי בפני ביהמ"ש תלויה ועומדת בקשה למתן ארכה להגשת כתב הגנה.

התשובה גם מציינת עובדות הקשורות בבקשת הנתבעת מן התובעת, ליתן ארכה מוסכמת, אשר שורתן האחרונה מכוונת לעבר סירוב התובעת לבקשת הנתבעת.

בחנתי את מכלול הכתבים וכן בדקתי ומצאתי, כי אמנם ביום בו הוגשה בקשתה (השנייה) של התובעת ליתן פס"ד, היינו, יום 13/9/2012, הוגשה גם בקשת הנתבעת להארכת מועד, בקשה אשר לא נדונה.